ניירת הורגת
מאת: טוני גרוס
מוזר, אבל לא רק כאן אלא גם בארה"ב, המעצמה הגדולה מכולן, עסוקים המחוקקים ואנשי הקונגרס, נציגי הממשל והרשויות – בדיונים קדחתניים בנושא בריאות.
הבריאות היתה ונותרה נושא מרכזי המעסיק את כולם, ומשפיע על כולם ברמה היום-יומית.
האמריקנים, כהרגלם, ובדומה לאבותינו אוהבים "לתת בהם סימנים": להגדיר ראשי תיבות, להמציא מושגים המורכבים מ-3 אותיות, ועכשיו גם להגדיר תקופות (אחרי שנת 2000, אחרי 9 לספטמבר, אחרי הוריקן קתרינה וכד').
מה קרה אחרי הוריקן קתרינה? לא רבים יודעים זאת אבל עד היום, חודשים רבים לאחר שהסופה שככה, מאות אלפי התושבים של האיזור הפגוע בניו אורלינס והמפרץ - עדיין אינם יכולים להשיג מידע רפואי על עצמם במסגרת טיפול רפואי.
הסיבה פשוטה: התיקים הרפואיים בארה"ב מבוססים על התיק המסורתי המכיל ערימות מסמכים וניירת. התיקים הללו (של תושבי ניו-אורלינס) פשוט נשטפו לאוקיינוס.
מכאן, שבמקרה של צורך בטיפול רפואי לכל אחד מהם, ייאלצו הרופאים לקבל החלטות על בסיס תחושה, ניחוש, ואולי זיכרון.
אז נכון שסופות מסוג קתרינה נדירות למדי, אבל אי-אפשר להתעלם מהדברים המבהילים הבאים שנמסרו ע"י דובר הקונגרס: "זה מאוד פשוט, רשומות רפואיות מבוססות ניירת הורגות אנשים מדי יום. בכל שנה מתים כ-100,000 אמריקנים בגלל טעויות רפואיות, מרביתן עקב תיעוד לקוי או פרשנות לקויה של המידע שבניירת הרפואית. תמותה זו גורמת למשק האמריקני נזקים של 30 מיליארד דולאר בשנה. זאת, לעומת מחקרים שהוכיחו כי בבתי חולים שעברו למיחשוב הרשומה הבריאותית-רפואית – צומצמו הטעויות ב-85%".
עד כאן, דבר הקונגרס. ומה קורה בשטח? מתברר שתעשיית הבריאות בארה"ב היא התעשייה האמריקנית היחידה שעדיין מתבססת על ניירת. במהלך 5 השנים האחרונות נערכו בארה"ב עשרות רבות של מחקרים שקצרה היריעה מלהציגם.
השורה התחתונה: ניירת הורגת. מיחשוב מציל חיים.
משרד הבריאות האמריקני "שובר את הראש" ומקצה משאבים רבים לעריכת מחקרים, ניתוח חלופות, בירור טכנולוגיות, ובעיקר – להבין מדוע טכנולוגיית המידע והמיחשוב אשר גרמה לכל התעשיות האחרות לטרנספורמציה משמעותית, עדיין לא גרמה לכך ולא הצליחה בתעשיית הבריאות.
בארה"ב יש משחק מילים שמצלצל לא רע: “If you don’t get HIT you will be hit!”. שמשמעותו: אם לא תעבור ל-HIT דהיינו Health Information Technology, אתה פשוט תחטוף!".
מה באמת עומד מאחורי המנטרה "ניירת הורגת וצריך רשומה בריאותית ממוחשבת"?
תיקים מבוססי-ניירת עלולים להיות חלקיים, מפוצלים, קשים לקריאה, ולעיתים אפילו קשה למצוא אותם (גם את אלה של תושבי ניו-אורלינס שהתפוררו בזרם הגולף).
עם עובדות אי-אפשר להתווכח:
- רשומות רפואיות מבוססות נייר (PMR - Paper Medical Records) החלו להיעלם וצריכות להיעלם מן העולם. ניירת הורגת, סיכמנו!
- רשומות רפואיות ממוחשבות (EMR – Electronic Medical Records) הופכות בהדרגה לסטנדרט.
- רשומות רפואיות ממוחשבות אלו נמצאות בתהליך של "התרחבות" לרשומות בריאותיות ממוחשבות (EHR- Electronic Health Records): לא רק נושאים רפואיים קלאסיים, אלא גם נושאים סיעודיים, תזונתיים, סוציאליים, תראפיים ועוד.
היתרונות הגלומים ברשומות בריאותיות ממוחשבות EHR הינם (רשימה חלקית):
ברמה המעשית היומית:
מקור מידע יחיד, מעודכן ומדוייק
מידע נגיש לגורמים רבים ושונים (בכפיפות להרשאות)
מידע זמין בכל עת ולעיתים בכל מקום
אין צורך בנפחי אחסנה (ארכיון)
ברמה הטיפולית ומתן שירות
שיפור איכות התיעוד (קריא, מאורגן, שלם)
שיפור התקשורת עם המטופל
שיפור איכות הטפול עקב פרוטוקולים, תזכורות וכלים נוספים
שיפור הניהול של מתן תרופות
פחות טעויות, פחות השמטות
ברמת ההוצאות:
צמצום שעות עבודה ועלותן
ביטול הצורך בצילומים והדפסת פנקסי טפסים
הפחתת פרמיות ביטוח על רשלנות טיפולית (Malpractice)
ברמת הפדיון והרווח:
חיוב יותר מדוייק ושלם
יכולת הרחבת סל השירותים ועימו הפדיון
יכולת ביצוע יותר פעולות מניבות
ברמת יעילות הניהול:
פחות "הזזת ניירת" (הוצאה והחזרה של תיקים)
אפשרות גישה בו זמנית של מספר גורמים לתיק
צמצום זמן חיפוש מסמכים
שיפור תקשורת משרדית
התאמה לרגולציה
זהו. הכל (הרוב) כתוב בצורה ברורה. האמריקנים "עשו לנו את העבודה". עכשיו אנחנו צריכים להחליט איך, מתי, ובכמה?
גם ממשלת ישראל הכירה בחשיבות הנושא של רשומה ממוחשבת.
משרד הבריאות החליט בשנת 2004 על הקמת "רשומה רפואית לאומית לישראל". שר הבריאות דאז דני נווה, מינה ועדת היגוי עליונה בהשתתפות מנכ"ל המשרד, נציגי המשרדים בריאות, אוצר ומשפטים, בתי חולים וקופות חולים.
מטרת הפרוייקט הוגדרה כ"שיפור איכות הטיפול...באמצעות יצירת מנגנון ממוחשב המאפשר שליפה והצגת נתונים...מן התיק הרפואי...ללא צורך באיסוף מחודש של המידע בכל מקום שבו מתבצע טיפול".
חדי-עין שביניכם הבחינו מן הסתם שמדובר "רק" ברשומה רפואית ולא בריאותית כוללנית.
כדרכם של פרוייקטים ממשלתיים, מתבצע גם פרוייקט זה באיטיות רבה ובעלויות עצומות, מבלי שמושגת התקדמות משמעותית.
כך למשל פרוייקט הנמ"ר (ניהול מרכז רפואי) שהוקם ב-1998 כדי למחשב ב-11 בתי חולים ממשלתיים את הצד האדמינסטרטיבי (קבלת מטופל, מעקב וחיוב על השירותים שניתנו, ניהול פעילות המעבדה בבי"ח).
תאריך היעד לסיום היה 2001 והתקציב עמד על 200 מיליוני ₪. בפועל, הפרוייקט טרם נגמר: "מדברים" על 2008, פיגור של 6 שנים מעבר ל 4 המתוכננות. על הגלישה התקציבית "לא מדברים".
שימו לב שהפרוייקט לא כלל את מיחשוב ההיבט הטיפולי-רפואי-בריאותי. לטובת היבט חשוב זה מוקם פרוייקט אחר, פרוייקט מזו"ר המתוכנן להסתיים בשנת 2018 בתקציב של 250 מיליוני ₪.
העלויות הכבדות והפיגורים בלוחות הזמנים הניעו גם את מבקר המדינה להתערב (החל משנת 2004), כמו-גם הועדה הרלוונטית של הכנסת (נובמבר 2007). יש רק לקוות שהעניין יטופל באופן הראוי.
מול ההשקעות העצומות הללו, אנו מוצאים מגזר בריאותי קטן, דל בתקציבים: ענף בתי האבות בישראל. ענף זה כבר פועל זמן רב באופן ממוחשב, ומבצע את הניהול האדמיניסטרטיבי, הרפואי והבריאותי באופן שוטף.
ובארה"ב? גם הממשל האמריקני ובראשו הנשיא בוש הכריז בתחילת 2004 על פרוייקט רשומה רפואית ממוחשבת (גם שם "הסתפקו" ברשומה רפואית ולא בריאותית) והפרוייקט מתקדם בקצב איטי (אך מהיר בהרבה מהקצב הישראלי).
באשר לבתי האבות בארה"ב, הללו ממוחשבים כמעט כולם אלא שרמת התיחכום והאינטגרציה נמוכה בהרבה בהשוואה לפתרונות הישראליים.
לסיכום, אני מבקש להוסיף מניסיוני בתחום זה ב-25 השנים האחרונות:
המעבר לטיפול בריאותי הנתמך ע"י מערכת ממוחשבת מגביר את הגאווה המקצועית של הצוותים השונים.
עבודתם נעשית מאורגנת יותר, והם יכולים להתמקד בטיפול עצמו ופחות ב"לבלרות" ו"עבודה פקידותית" של מילוי אינספור טפסים, או דיפדוף מתמשך בתוך תיקים.
יש להם פחות ניירת שהורגת.
הכותב הינו מנכ"ל בית התוכנה פרדיגמה מערכות בע"מ
